יונתן פולארד כאסיר ציון   06/12/2003 |  הרב יוסף מנדלביץ'

אני לא חושב שמישהו הגדיר אי פעם את המושג "אסיר ציון". המקור למושג הוא ודאי באמירתו של ר' יהודה הלוי - "ציון, הלא תשאלי לשלום אסיריך". בימינו, השימוש הנפוץ במילה מתחבר עם אסירי ציון שהיו בשנות השמונים ברוסיה (אם כי ברוסיה היו אסירי ציון מאז תחילת השלטון הסובייטי). לאמיתו של דבר, בארצות ערב וכדו' היו אסירי ציון רבים יותר מאשר ברוסיה.

 אבל מה לעשות, בתודעת הציבור נשאר הזיכרון של אסירי ציון מהדור שלי. אם-כן, מדובר באנשים שנעצרו בשל פעילותם למען חופש עליה מרוסיה לישראל. אני סבור שהסיבה לכך שזוכרים אותנו יותר, אינה נעוצה במטרה הנעלה שלשמה פעלנו, אלא בפרסום הרב שהמאבק שלנו זכה לו. "משפט לנינגרד", שהתרחש בחודש דצמבר 1970, היה למשפט הראשון שקיבל הד ציבורי עולמי. ביום גזר הדין, 25 בדצמבר, הפגינו עבורנו יותר ממאה אלף איש מול בניין האומות המאוחדות בניו-יורק. העצרת פעלה את פעולתה. גזרי דין מוות בוטלו על-ידי השלטונות הרוסים בין-לילה ומאסרי עולם קוצרו. זה היה אות לתחילת המאבק. כל אסיר ציון נוסף שנעצר על-ידי הרוסים הוסיף שמן למדורה - שרנסקי, נודל, בגון ועוד ועוד...

המאבק והמשפט, שאת יום השנה ה-33 שלו נחוג אני וחבריי בחג החנוכה הקרוב, הפכו להיות לסמל של המאבק היהודי הציבורי המפואר והמוצלח. אין אני מתפאר בכך, שכן לא בידי היה הדבר. הרבה גורמים חברו זה בזה בדרך לא מתוכננת, עד שהמאבק עלה על דרך המלך. כך נוצר מטבע הלשון של "אסיר ציון" כסמל של מעשה ציוני מובהק, מוסכם על כולם ועטור בהילה של הצלחה (שיש בצידה גם תפקיד כשר או חבר כנסת לפעמים). אם כן, צריך "אסיר ציון" להיות אדם שבקונצנזוס וממילא מגיע לו כל טוב.

אולי בשל כך, קיימים עדיין מכשולים בהענקת תואר אסיר ציון ליונתן פולארד. ואם יאמר האומר, שבסך הכל אין בתואר זה יותר מאשר הכרה בכך שיהודי יושב בכלא בנסיבות הקשורות לציון ולעם ישראל, ישאל השואל: מה תרוויחו אם גם ליונתן יינתן מעמד שכזה? האם בשל כך יתגייס אריאל שרון למאבק בלתי מתפשר על שחרורו מול טנט ובוש? ושמא יתחילו להעביר לחשבונו בסוכנות תמלוגי אסיר ציון?

לא זה ולא זה. אין תגמולים לאסירי ציון ואריק לא יילך להסתכסך עם "ידידו הטוב". ובכלל, מעמד של אסיר ציון כבר אינו מהווה כל כך "קונצנזוס". כדי להבין זאת, יש לחזור לתקופה שלפני 33 שנה.

מיליוני יהודים בבריה"מ סבלו מאנטישמיות והלכו לטמיון של התבוללות. פניות וזעקות לא הועילו. הממונים על תיק יהדות בריה"מ שלחו אלינו שליחים לפייסנו: "שבו בשקט, הזמן לא מתאים למאבק, זה יכול רק להזיק". כך בערך ניסה היודנראט בווארשה לפייס את מ. אנילביץ' וחבריו הי"ד. אך אנחנו לא נשמענו להוראותיהם וקמנו למאבק גלוי. ניסיון להשתלט על מטוס רוסי כלל לא היה בקונצנזוס. הממסד היהודי פשוט לא ידע מה לעשות איתנו, איך להתנער ממעשינו. אלא, שברוך ה' נמצאו אנשים גאים וישרים כמו יעקב בירנבוים, הרב אבי וייס ובוודאי הרב מאיר כהנא הי"ד. הם תמכו בנו. היתה בתמיכתם הבלתי מסתייגת מהשקפת עולמם של החשמונאים. השקפת עולם הגורסת שבמאבק נגד הרשע יש להיות נחוש ומסור עד סוף היכולת. היתה זו עמדה נועזת נוכח אנשי הממסד היהודי שהעדיפו כנסים באולמות מפוארים על-פני הפגנות סוערות.

אין מה לעשות, הכנסים וההצהרות המחוייטות למען שחרורנו לא הביאו פרי. מי שהעלה את נושא אסירי ציון וכלל יהדות רוסיה לסדר היום, היו אנשים שגם במדינותיהם שלהם היו מוכנים להפר את השקט, לעשות דברים חריגים כנגד כולם. אם כואב באמת, יוצאים מהכלים! הדיפלומטים הסובייטים ידעו שלא יהיה להם שקט. הפעילים יפריעו בכל מקום אפשרי, יתפרצו לכל אסיפה מכובדת ויקראו: FREE THEM NOW!.

 כך, נגד הקונצנזוס המדומה, עלתה קרנם של אסירי ציון. אסירי ציון הלכו נגד המוסכמות של "אין מה לעשות". כך גם דינו של יונתן פולארד. כאשר גילה יונתן שממשלת ארה"ב מתעלמת במתכוון מההצטיידות בנשק לא קונבנציונלי של אויבי האנושות, הוא היה יכול לנהוג כמו יתר עמיתיו במשרד הביון. בתום הקדנציה, היה פורש לגמלאות עטור דרגות ופנסיה דשנה. הוא נהג כפי שמלמדים טובי הליבראלים במדינת ישראל - הונף דגל שחור והוא סירב לבצע פקודה בלתי מוסרית בעליל ולהעלים מעם ישראל את מזימת השמדתה.

פולארד ויתר על הקריירה שלו והלך נגד המוסכמות. בגלל זה שונא אותו הממסד האמריקני.

אם לא היה בשבילי המושג "ציון" הרבה יותר מאשר מיקום גיאוגרפי, הייתי מציע להכתיר את יונתן בתואר "אסיר של כל העולם". המאבק ללגיטימציה של מעשיו של יונתן היה אתי מאוד. אחרי שנים רבות, הוכר כ"סוכן שפעל בשליחות המדינה" וכ"אזרח ישראל".

בימים אלה, כאשר יונתן מתחיל לרצות את שנתו ה-19(!!!) בכלא האמריקני, הגיע הזמן להודות של יונתן איננו רק לגיטימי בשל היותו של יונתן סוכן ביון ישראלי. הענקת מעמד אסיר ציון ליונתן היא אמירה חשובה גם מצד העם היושב בציון. בכך, נקבע עקרון מוסרי מדרגה ראשונה - נכון ויפה פעל יונתן כאשר לא נרתע מללכת נגד העלמת האמת על-ידי הממסד האמריקני.

 הממשל האמריקני חטא נגד עם ישראל בהעלמת מידע חיוני (תוך הפרת הסכמים). ארה"ב אמנם נחשבת כדמוקרטיה הגדולה בעולם, אך כולנו יודעים שלא פעם היתה מעורבת במעשים לא צודקים. יונתן פולארד קבע סטנדרט חדש של אחריות יהודית ואנושית לכולנו. מגיע לו להיחשב כאסיר ציון. כי מציון ייצא אור האמת והצדק לכל הגויים.

http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4209-00.html?tag=15-12-50