ח"כ צבי הנדל: ראש הממשלה כרגיל בז לכל מה שאחרים מדברים ועושים: בז למפלגתו, בז למצביעיו, בז לכנסת ובז גם לפולארד
יום שלישי, כא אלול תשס"ד 07/09/2004

דיון בכנסת
פעולת ממשלת ישראל למען שחרורו של יונתן פולארד 

היו"ר נסים דהן: 
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: פעולת ממשלת ישראל למען שחרורו של יונתן פולארד. חבר הכנסת צבי הנדל בשם האיחוד הלאומי, ש"ס, מפד"ל והליכוד. 

צבי הנדל: 
מכובדי היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני השר, 111 חברי כנסת חתמו על עצומה שבה הם קוראים לממשלת ארצות-הברית ולנשיא ארצות-הברית לשחרר את יונתן פולארד. ובאורח פלא, לאחר שזה נמסר לראש הממשלה להביא בפגישתו עם נשיא ארצות-הברית לידי הנשיא – 111 חברי כנסת מתוך 120 חברי הפרלמנט הישראלי. אין הרבה נושאים שכל כך הרבה חברי כנסת מלוכדים עליהם ומאוחדים – משום מה, הנייר הזה, הכל כך חשוב, שחבר הכנסת מיקי איתן, שעומד בראש השדולה, ואני מציין ומברך את עבודתו בנושא הזה, העביר, הנייר הזה לא הגיע לארצות-הברית, כי ראש הממשלה כרגיל בז לכל מה שאחרים מדברים ועושים: בז למפלגתו, בז למצביעיו, בז לכנסת, כי הוא יודע יותר טוב מכולם מה טוב לעם ישראל, גם אם זה גורם נזק. המפתיע הוא שהוא גם יודע יותר טוב מאריק שרון מה טוב למדינה, כי הוא עצמו גם היה חתום בין 111 חברי הכנסת. מאוד משונה, מאוד כואב. 

ברגעים האלה מתאספים עשרות בני נוער כאן בחוץ מחוץ לכנסת ומתחילים בשביתת רעב. אני תמיד נוהג להגיד שאם אתה רוצה לדעת את האמת, תלך לנוער. הוא עדיין לא מתוסבך ולא מסובך, שם יש אמת בסיסית. אצל הנוער ניכרים דברי אמת, והוא לא מכיר את כל המניפולציות הפוליטיות המסובכות והמתוסבכות שאנחנו שבויים בהן. 


הוא אמר, אותו נוער נהדר, ואותו צדיק שעד היום לא מניח לנושא הזה, מר אלי יוסף, שדווקא בימים האלה, כשהתחילו לדבר על חפרפרת בארצות הברית והזכירו את שמו של פולארד עשרות פעמים, כאילו ברור שפולארד פושע מועד ולכן אי אפשר להשוות את זה לפולארד, כי הוא פושע - חזרו על זה עשרים פעם - הוא צריך להירקב בכלא. על מה? שואל הנוער הזה. על זה שהוא טרח והודיע לישראל, שהיתה בסכנה מאוד מוחשית, והזהיר אותה לגבי ארבע מדינות - אירן, עירק, סוריה - בפרטים שהיו ידועים לארצות הברית? למה ארצות-הברית כל כך כועסת? אולי היא מתביישת בזה שהיא לא עשתה את זה לחברתה הטובה ביותר במזרח התיכון? 

אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 
לפי ההסכמים האסטרטגיים היא חייבת לנו את זה. 

צבי הנדל: 
אולי לארצות הברית לא נעים כל הסיפור? אז בהתחלה ניסו לטפול עליו האשמות שווא וסיפרו לנו שהוא גרם נזקים לכול מיני שליחים של ארצות-הברית במדינות מזרח אירופה. הכול התברר כשקר, התברר שיש אחרים בפנטגון שעשו את זה. בעניינים האלה שמו טוהר, נשאר רק נושא אחד: הוא הודיע לאחיו בעם היהודי היושבים בציון שיש סכנה מוחשית למדינת ישראל, סכנה של גז. במכתבו, במענה לאחד הרבנים שהתרעם למה הוא מסכן את מעמדם של היהודים בארצות הברית, הוא אומר: כרקע לתאי הגזים - אם מהפחד, מכל פחד שהוא, כולל מהפחד שאני אשפט ואכנס לכלא כי עברתי עבירה, אני אוכל לרחוץ בניקיון כפיי ולא להודיע לעם היושב בציון, אחיי היהודים שנמצאים בסכנה? 

אבל המשפט היה, והוא נשפט, והוא יושב כבר 19 שנה בכלא. אין עוד דוגמה אחת בארצות הברית, בהקשרים דומים, שיושבים כל כך הרבה ונרקבים בכלא. היית יכול לצפות, גם אם לא חתמו רוב מוחלט של חברי הכנסת לשחרור, שהמדינה שאותה הוא הציל - והיום יודעים שאותה הוא הציל, הרי כבר הפצצנו את הכור האטומי, אנחנו יודעים בדיוק מה קורה באירן - היינו יכולים לצפות שמדינת ישראל תיאבק לשחרורו. אבל מה זה משנה, יהודי אחד נמק בכלא, מה זה משנה. נרצחים יהודים, אז מה זה משנה אחד יותר או פחות אחד. 

כשאין לך את הבסיס הערכי הבסיסי ואין לך את הגאווה היהודית הבסיסית ואת הלהט הציוני, שפעם היה לנו, אתה מזלזל בכל. לערכים אין ערך, איזה פרצוף יש לנו בעיני הנוער הזה שהולך לשבות רעב? איזה חינוך אנחנו נותנים לו? לפחות היינו מתאמצים - לשעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפחות עשה מאמץ. היה נדמה כאילו זה הולך להיפתר. היה איזה פלונטר וצריך לבדוק מה זה היה, למה זה היה ומי גרם לפלונטר הזה, אבל לא לעשות מאמץ ולספר לנו - הרי זה עולה פה חדשות לבקרים - תמיד עומד פה איזה שר, היום זה השר שטרית - ואין לי ספק שהוא יודיע לנו שיש עשייה והשתיקה יפה לה. אני שומע את זה כבר 19 שנה שזה דבר שהשתיקה יפה לו. אני חושב שבעניין הזה אין יותר שתיקה. ראוי שבעניין הזה נקום כאיש אחד ונתבע מארצות הברית, הידידה שלנו, שלא זו בלבד שאתם לא עזרתם, קצת קצת צניעות. 19 שנה, מספיק, שחררו אותו, זה גם כתם עליכם. 

ב"ששת הימים" כשתקפנו בטעות את אוניית ליברטי, הרי חשבנו שזו לא אוניה אמריקנית. אחר כך נודע לנו, שילמנו פיצויים וכו'. מה היתה אוניית ליברטי? אוניית ביון. היא באה לרגל את ישראל, ידידתה. אני לא בא עכשיו להתחשבן עם אחרים, אבל שלא יחשבו שהם צדיקים ורק אנחנו פושעים. 

ראוי שבשעה הזאת נתכנס כולנו וכמו כל עם, עם טיפה ערכים, עם קצת גאווה לאומית, נדרוש את שחרורו של פולארד. 19 שנה מספיקים. 

במליאה, כ' באלול תשס"ד (6.9.04)