דברי הכנסת: פרוטוקול דיון בנושא פולארד מה-27.1.1993.

(בקשת חנינה ליונתן פולארד10 במרס ‏1993)

פרוטוקול הדיון הראשון.

פנייה אל נשיא ארצות הברית לחון את ג'ונתן פולארד
 
הישיבה החמישים ושבע של הכנסת השלוש עשרה
יום רביעי, ה' בשבט התשנ"ג     27 בינואר ‏1993  
 היו"ר י' עזרן:
-
לפנינו הצעות לסדר היום מס' 908 ו 911. אנחנו עוברים להצעה לסדר היום מס'
‏911, של חבר הכנסת חנן פורת, בנושא: פנייה אל נשיא ארצות הברית לחון את ג'ונתן
פולארד.
חנן פורת (מפד"ל):
----
אדוני היושב ראש, רבותי חברי הכנסת, בתוך שלל המחלוקות והמתחים החוצים את
החברה בישראל, ודומה שעדיין לא נרגעו הרוחות מהם גם ברגע זה - במישור הלאומי
מחלוקות, קיטובים, מתחים ושסעים - דומה שיש נושא אחד שאינו שנוי במחלוקת והוא
מאחד את העם בישראל. זאת ההכרה של הערבות ההדדית. כל ישראל ערבים זה לזה.

כך הולם לבו של עם ישראל כשחלילה נפגע אחד, אם אזרח מהשורה, אם חייל פצוע
בשדה, אם שבוי בשבי אויב. אבל דומה שהערבות ההדדית אינה מצטמצמת רק במעגל של
אזרחי ישראל

היו"ר י' עזרן:
-
חבר הכנסת יושב ראש הנהלת הקואליציה, אנא נהל את המגעים בחוץ.

חנן פורת (מפד"ל):
----

היא חוצה גבולות, היא עוברת את מעגל האזרחות והיא מביאה להכרה שכל יהודי
באשר הוא שם אחינו הוא. אם הוא נמצא בצרה ואם הוא נמצא במצוקה, חובה עלינו להושיט
לו עזרה. על אחת כמה וכמה הדברים אמורים אם אותו יהודי גם פעל ועשה דבר למען העם
היהודי ולמען עם ישראל, ולו גם דברים שיש בהם משום פגיעה בחוק ובמשפט של המדינה
שבה הוא חי.

הנה נמצאים אנו בפתחה של תקופה מדינית חדשה, עם כניסתו של הנשיא קלינטון
לכהן בבית הלבן כנשיא ארצות הברית. ודומה, רבותי, שזוהי השעה הנכונה לפנות
במליאת הכנסת ולתבוע ולבקש, להפציר ולהתחנן על אחינו יונתן פולארד, הנמק בכלא
בארצות הברית זה למעלה משבע שנים, כשהדין שנגזר עליו הוא מאסר עולם.

מכיוון שהנושא הוא רגיש וטעון, אני מבקר שלא להציג את המניעים ואת הנימוקים
שהביאו לגזר הדין הזה, שבארצות הברית עצמה קבעו שאין תקדים לחומרתו - מאסר עולם,
כנגד עסקת הטיעון, כנגד הסיכום שהיה מוסכם. אבל אינני רוצה ברגע זה לגעת בדברים
האלה, מפני שאיננו באים כאן במידת הדין, אלא אנחנו באים כאן לפנות למידת הרחמים.

מורי ורבותי, גם הקהילה היהודית בארצות הברית קבעה בעצמה שהדבר הזה הוא
בשבילה פצע פתוח שלא יירפא. אני קורא כאן את הדברים שאמר סימון רייך, הידוע
במתינותו ובשיקול דעתו, לאחר שנודע גזר הדין לפולארד. רייך הביע זעם ואכזבה לאחר
שנודעה לו פסיקת בית המשפט העליון האמריקני. העונש שנגזר עליו הוא אכזרי, חסר
פרופורציה וקשה. רייך האשים חלק מהקהילה היהודית בארצות הברית בעמידה מנגד,
בצפייה בסבלו של פולארד ובסירוב לפעול למענו. הוא אמר: אני מוטרד מאוד מסירובם של
ארגונים יהודיים רבים לפעול למען המתקת עונשו של פולארד. ההיסטוריה תשפוט את
שתיקת הארגונים הללו ללא רחמים.

אינני רוצה שנימנה עם אלה שההיסטוריה תשפוט אותם. חובה עלינו לעשות כל אשר
לאל ידינו כדי שנוכל לומר שאנחנו היינו שותפים ולו בפנייה הפשוטה האלמנטרית לנשיא
ארצות הברית: אנא חון את אחינו יונתן במידת הרחמים, במידת החסד.

הדבר הזה הביא אותי להתייעצות עם חברים נוספים, ובעיקר להתייעצות עם אותו
ועד פעולה, שפועל ללא ליאות למען שחרורו של יונתן, בראשותו של אמנון דרור. בשעתן
שתי חברות הכנסת לשעבר גאולה כהן ועדנה סולודר פעלו ללא ליאות בעניין הזה, אבל הן
אינן עמנו פה, ואני מצאתי לנכון ליטול את הלפיד הזה ולנסות להדליק.

ואכן ‏80 חברי כנסת, מורי ורבותי, חתמו על מכתב פנייה לנשיא ארצות הברית,
שמבקש ממנו לחון את יונתן. אני מוצא לנכון לקרוא כאן את המכתב כלשונו:

"לכבוד נשיא ארצות הברית, מר ביל קלינטון, שלום וברכה מחברי כנסת ישראל
בירושלים. נשיא נכבד, בפתח המכתב הננו מברכים אותך מכל לב לרגל כניסתך לכהן
בתפקיד הרם כנשיא ארצות הברית. תפקיד זה הינו בעל משמעות רבה לא רק לאזרחי
ארצות הברית אלא גם לכל באי עולם. ולפיכך, מצפים אנו ומייחלים כי תמלא אותו
ביושר, בכבוד, בעין טובה ובלב טוב בעזרת שוכן מרומים. ועתה לנושא מכתבנו.

"לפני שבע שנים נידון אחינו היהודי יונתן פולארד בבית המשפט בארצות הברית
למאסר עולם בעוון מסירת מידע ביטחוני חסוי לישראל. יונתן פולארד לא היה פושע ולא
התכוון לפגוע באיש. אך חרדתו לגורלה של מדינת ישראל, העומדת במלחמה על נפשה מול
אויביה המאיימים לכלותה, העבירה אותו על חובתו לשמור על חוקי ארצות הברית והביאה
אותו לנקיטת צעדים אסורים על פי חוק. ועל כך הוא נידון בכל חומר הדין.

"במרוצת השנים שבהן שהה בכלא נעשו ניסיונות רבים לבקש חנינה עבורו, אך עד כה
נענו כל הפניות בשלילה. עתה, לרגל בחירתך כנשיא חדש, הידוע בדעותיו ההומניות
והליברליות, דומה כי תהיה זו מחווה רבת חסד מצדך אם תיאות לחון את יונתן פולארד,
המרצה כבר שבע שנות מאסר רצופות סבל וייסורים קשים.

"עם ישראל בארץ ובתפוצות יהיה אסיר תודה לך אם תנקוט צעד אנושי זה ותוציא את
יונתן ממאסר לחירות. בברכה נאמנה ובציפייה לתשובה, חברי הכנסת."

לא אמנה אותם, רק אציין שהם כוללים כמעט את כל סיעות הבית, מהימין של מולדת
ולאחר מכן כמובן הליכוד והמפד"ל, ועד אנשי תנועת העבודה ועד ש"ס, אגודת ישראל
ואפילו רוב חברי מרצ.

אני רוצה לציין את זה, מפני שכולנו מבינים, שאם ‏80 חברי כנסת חתמו ושרים
וסגני שרים אינם יכולים לחתום, פירושו של דבר שהכנסת כולה התאחדה. אני גם רוצה
לציין באופן מיוחד, שגם אחינו הדרוזי אסעד אסעד הצטרף אלינו בחתימה ובבקשה הזאת.

זה דבר יוצא דופן בהיקפו, ואנחנו פונים לנשיא ארצות הברית. מחר מזומנת לנו
פגישה בשגרירות ארצות הברית, כדי למסור את המכתב ולבקש על נפשו של יונתן.

התיאורים המצויים על היותו בכלא, וגם בצינוק, הם תיאורים קשים מאוד. אבל
אנחנו מקווים שבעזרת השם יתברך, ואם אכן תהיה נכונות מצד נשיא ארצות הברית
להיענות ולהיעתר לבקשתנו, נוכל לשיר עם יונתן פולארד כאן בישראל בעזרת השם בליל
הסדר: לשנה הזאת בירושלים. תודה.


היו"ר י' עזרן:
-

תודה. ובכן מה אתה מציע, לדון במליאה?


חנן פורת (מפד"ל):
----

לא, אני הייתי מציע להעביר לוועדת החוץ והביטחון.


היו"ר י' עזרן:
-

הרי אדוני יכול להציע דיון במליאה.


חנן פורת (מפד"ל):
----

בסדר, אני מציע לדון על כך במליאה.


היו"ר י' עזרן:
-

באותו נושא, בבקשה, חברת הכנסת נעמי בלומנטל.


נעמי בלומנטל (הליכוד):
-

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, אני רק רוצה לציין, אולי לא שמת לב, כבוד
היושב ראש, אני עונדת כפתור מחאה של הוועד האמריקני למען פולארד. זה הכפתור של
הוועד האמריקני למען פולארד.


היו"ר י' עזרן:
-

אולי יש לך גם אחד בעבורי?


אברהם בורג (העבודה):
---

גברתי, את עונדת כפתור ופרח.


נעמי בלומנטל (הליכוד):
-

לפני חודשיים החל יונתן פולארד את שנתו השמינית בכלא האמריקני. אנו פונים
כאן היום, יחד עם חבר הכנסת חנן פורת וכל חברי הכנסת, משום שהמצב השתנה מבחינה
זאת שיש בארצות הברית נשיא חדש.

מעבר לכך, הקהילה היהודית בארצות הברית כמעט כולה התאחדה בבקשה לחון את
פולארד, מה שלא היה קודם לכן. אני אתייחס לזה בהמשך דברי.

פולארד הורשע בזמנו בגין עבירה על סעיף אחד של ריגול. גם בכנסת האחת עשרה
וגם בכנסת השתים עשרה הושמעה מעל במה זו, על ידי יושב ראש הבית דאז וכן על ידי מי
שמכהן היום כיושב ראש הכנסת, וכן על ידי חברי הכנסת מרוב סיעות הבית, שדולת חברי
הכנסת למען פולארד, שקיימת מאז אוקטובר ‏1987 ומרכז אותה מר ישראל מידד, כבר אז
נשמעה הקריאה לנשיאים הקודמים של ארצות הברית רייגן ובוש להפעיל את סמכותם
ולהעניק חנינה נשיאותית ליונתן פולארד.

לאחרונה, גם ראש הממשלה הקודם, מר יצחק שמיר, וגם מר יצחק רבין, ראש הממשלה
הנוכחי, שיגרו מכתבים לנשיא בוש בעניינו של פולארד. פולארד מודה שהוא טעה ופשע.
הוא חטא אבל הוא גם התחרט. אבל, בהשוואה למרגלים אחרים שנידונו בארצות הברית ב=‏20
השנים האחרונות, מלבד אחד שריגל למען אויבת ארצות הברית דאז - רוסיה, אין איש
שנענש בחומרה שכזאת, כפי שנענש יונתן פולארד, שנידון למאסר עולם.

אני אביא כמה דוגמאות. עבד אל קאדר חלמי ריגל למען מצרים והבריח למצרים
ולעירק חומרים לשימוש בטילים. הוא נידון ב 1989 ל 46 חודשי מאסר. ג'יימס האל ריגל
למען גרמניה המזרחית וברית המועצות בענייני מודיעין והיערכות למלחמה ונידון
ב 1989 ל 40 שנה. דייוויד ברנט מכר שמות של סוכני ה=CIA לרוסיה, ונידון ל 18
שנה. הדוגמאות קיימות למכביר.

יונתן פולארד מסר מסמכים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל, מסמכים שלא פגעו
בביטחונה של ארצות הברית ונמסרו לישראל, שהינה בעלת ברית קרובה של ארצות הברית.
על כך הוא נידון למאסר עולם.

האי צדק שבמצבו של פולארד משווע. פולארד יושב בכלא מריון, השמור ביותר מבין
כל בתי הסוהר האמריקניים. הוא כלוא בתאו במשך ‏23 שעות ביממה, מה שנקרא LOCK
DOWN,
מאוים על ידי מבקשי נפשו מבין הגזענים שבתוך אוכלוסיית הכלא. מתוך עדויות
של מי שביקרו אותו שם, מצבו עגום ביותר, וזאת אנחנו אומרים בלשון המעטה.

לאחרונה, חלה תפנית אצל הארגונים היהודיים בארצות הברית. לאחר שנים של
שתיקה, ואפילו הייתי אומרת התרחקות, היום רוב רובם של הארגונים היהודיים
האמריקניים תומכים בשחרורו המוקדם של פולארד. בדצמבר האחרון התפרסמה מודעה על
עמוד שלם ב"ניו יורק טיימס", בחתימתם של ‏570 רבנים מכל הזרמים של יהדות
ארצות הברית: האורתודוקסים, הקונסרבטיבים, הרפורמים ואחרים. במודעה זו הם דרשו
את שחרורו של פולארד מייד.

בנוסף, החודש העביר הארגון הבין לאומי של עורכי הדין והמשפטנים היהודים
החלטה הקוראת לנשיא ארצות הברית להתחשב בזמן שפולארד כבר בילה בכלא ולשחררו, מה
שנקרא כמאמרם: TO THE TIME ALREADY SERVED.

גם הרב הראשי, הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו, אשר ביקר את פולארד בכלאו,
וכן כבוד הרב הראשי האשכנזי חתמו על בקשות חנינה לנשיא בוש.

לאור המאמצים הבין לאומיים הללו, עלינו כאן היום בארץ להתאמץ מעבר למה שאנו
פועלים עכשיו. זו אחריותנו המוסרית ואחריותה של הממשלה לפעול למען האיש שתרם למען
מדינת ישראל, למען ביטחוננו והווייתנו כאן. זו אחריותנו הציבורית לפעול למען
יונתן פולארד. בפעילותנו זו ניתן גם ביטוי לרצון הקיים בציבור לראות פעילות נחרצת
לשחרורו ולגיוס הכוחות למענו.

בעבר, הכנסת התאחדה בקריאה לנשיא ארצות הברית להפעיל את סמכותו החוקית
ולהתחשב במכלול המרכיבים של מקרה מיוחד זה, כדי שיעניק חנינה ליונתן פולארד.

גם היום, חברי ואני פונים אל יתר חברי הכנסת להצטרף אלינו, אלה שעדיין לא
הצטרפו, בפנייה אל הנשיא ביל קלינטון, שימלא אחר הבטחתו לבחון מחדש את פרשת
פולארד, ואת זה הוא אומנם הבטיח, וכן לחון אותו בקרוב ממש.

‏80 חברי כנסת חתמו על המכתב שהפיץ חבר הכנסת חנן פורת, הפונה אל הנשיא
קלינטון. אני מבקשת מכם, חברי הכנסת, להמשיך ולפעול יחד בעוצמה ובאחידות, כל
הבית כולו, למען חנינה ליונתן פולארד.

היו"ר י' עזרן:
-
תודה רבה לחברת הכנסת נעמי בלומנטל.

פרוטוקול הדיון השני...:-

סוג הדיון:
הצעות לסדר-היום
נושא:
ז. הצעות לסדר=היום
פנייה אל נשיא ארצות=הברית לחון את ג'ונתן פולארד

-----------------
הישיבה החמישים ושבע של הכנסת השלוש עשרה
יום רביעי, ה' בשבט התשנ"ג (‏27 בינואר ‏1993)
ירושלים, הכנסת, שעה ‏11:01
-----------------
היו"ר י' עזרן:
-----
סגן שר החוץ ישיב על ההצעות לסדר היום של חברי הכנסת נעמי בלומנטל וחנן פורת
בנושא: פנייה אל נשיא ארצות הברית לחון את ג'ונתן פולארד. בבקשה.

סגן שר החוץ י' ביילין:
-----
כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להצטרף לברכתך לחברי המשלחת
מגרמניה, מסכסוניה.

דן תיכון (הליכוד):
-----
סכסוניה אנהלט.

סגן שר החוץ י' ביילין:
-----
אנחנו מתברכים בביקורים של משלחות שכאלה, שיש להן כאן האפשרות לראות באופן
בלתי אמצעי גם את הבעיות שאנחנו ניצבים בפניהן וגם את הסיכויים ואת המאבק שלנו
כדי לעשות שינוי מדיני באזורנו.

בהתייחס לדברים שנאמרו כאן על ידי חברי הכנסת פורת ובלומנטל, הדברים ודאי
יצאו מהלב ובוודאי נכנסו ללבבות הרלבנטיים, ועוד ייכנסו ללבבות הרלבנטיים משום
שהם כבר חקוקים בפרוטוקול הכנסת.

אני חושב, כפי שנרמז על ידי חבר הכנסת פורת עצמו בסוף דבריו, יש הבדל גדול,
וזה חוזר על עצמו בכל פעם שאנחנו מתייחסים לבעיה של יונתן פולארד, בין התייחסות
של חברי כנסת, בייחוד אם זה הגיע למספר כל כך גדול של חותמים על המכתב, כדבריכם
‏80 חותמים, בין התייחסות של חברי כנסת שגם אם הם עושים את זה ביחד, זה עדיין על
בסיס אינדיבידואלי והומניטרי, לבין התייחסות של הכנסת כמוסד פורמלי של מדינת
ישראל לנושא הזה. הדברים ידועים, הם נאמרו בעבר. אינני רוצה, אני חושב שגם אין
טעם לחזור עליהם. אני חושב שכולנו מודעים למאמצים שנעשים גם בארצות הברית על ידי
יהודים ועל ידי לא יהודים בניסיון לגרום לשחרור מוקדם של יונתן פולארד, ולמאמצים
שנעשים כאן על ידינו כישראלים כבר שנים אחדות, שוב יהודים ולא יהודים, בנושא הזה.

אני חושב שהדברים שנאמרו כאן היום די בהם כדי ליצור תזכורת חשובה גם לממשל
החדש בוושינגטון. לא הייתי רוצה בשום אופן להסיר את הנושא מסדר היום, כי לפי טיבו
זה לא דבר שיאה לעשותו, אבל הייתי מציע להסתפק בדברים אלה ולא לקיים דיונים
במליאה או בוועדות בנושא הזה באופן פורמלי, להסתפק בכך שהעולם ידע שכאן יש אנשים
רבים מאוד שהנושא קרוב ללבם.

היו"ר י' עזרן:
-----

תודה, אדוני סגן שר החוץ.


קריאה:
-

מה ההצעה?


סגן שר החוץ י' ביילין:
-----

להסתפק בדברי.


חנן פורת (מפד"ל):
----

העניין נדון בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון. אני מציע להעביר את הנושא
לוועדה, כדי שתקבל אינפורמציה ותעקוב אחרי הטיפול של הממשלה בנושא הזה.


סגן שר החוץ י' ביילין:
-----

אינני חושב שיש פרוצדורה כזאת.


חנן פורת (מפד"ל):
----

היא יכולה להעביר את הנושא לוועדת משנה.


סגן שר החוץ י' ביילין:
-----

אין פרוצדורה של העברה לוועדת משנה באופן ישיר.


קריאה:
-

לפנות ליושב ראש.


סגן שר החוץ י' ביילין:
-----

זה אפשר לעשות, לפנות ליושב ראש ולהעביר לו גם את הבקשה הזאת כחלק מן
הפרוטוקול.


היו"ר י' עזרן:
 

בהחלט. תודה.

יש הצעה אחרת לחבר הכנסת טלב אלסאנע.


דן תיכון (הליכוד):
 

אין דבר כזה, אם המציעים מסתפקים בדברי התשובה.


היו"ר י' עזרן:
 

אני שואל את המציעים, האם אתם מסתפקים בדברי סגן השר?


חנן פורת (מפד"ל):
 

בצירוף ההצעה שהבקשה תועבר אל היושב ראש.


היו"ר י' עזרן:
 

סגן השר אמר לכם זאת במפורש מעל בימת הכנסת. אתם מסתפקים בדברי התשובה. גם
חברת הכנסת נעמי בלומנטל. תודה.

אם כך, אין לנו על מה להצביע.

 

כנסת- שאילתות בעל-פה בנושא בקשת חנינה ליונתן פולארד(10 במרס ‏1993(

הישיבה השבעים וארבע של הכנסת השלוש עשרה
 

מיכאל איתן (הליכוד):
 

אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, זה כשבע שנים מרצה יונתן פולארד עונש של מאסר
עולם בבית כלא אמריקני, בתנאים קשים ובבידוד מוחלט.

הוא הורשע בגין עבירות על חוקי ארצות הברית, תוך פעולה למען מדינת ישראל
וביטחונה.

כל ההליכים המשפטיים בעניינו הסתיימו, והדרך היחידה שנותרה לשחרורו מהכלא
היא באמצעות חנינה של נשיא ארצות הברית.

בעת האחרונה נמסר, כי על פי חוות דעתם של גורמים ביטחוניים בארצות הברית,
התיישן המידע המודיעיני הידוע לפולארד.

ברצוני לשאול:

האם בדעתו של ראש הממשלה להעלות נושא זה בשיחותיו האישיות הקרובות עם נשיא
ארצות הברית ביל קלינטון?


היו"ר י' עזרן:
-----

תודה.

בבקשה, אדוני השר חיים רמון.

שר הבריאות ח' רמון:
------

אדוני היושב ראש, חבר הכנסת איתן, אני מצטער שהתשובה היא הרבה יותר קצרה
מהשאלה.

ראש הממשלה סבור שאין זה נכון להציג בפומבי נושאים שיעלו בפגישה עם נשיא
ארצות הברית בטרם ייפגש עם הנשיא, ודאי שלא נושא רגיש מן הסוג הזה. תודה.


היו"ר י' עזרן:
-----

יש שאלה נוספת?


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

כן. בהחלט.


היו"ר י' עזרן:
-----

בבקשה.

מיכאל איתן (הליכוד):
-------

ברצוני להזכיר לשר רמון, שמייצג כאן את ראש הממשלה, כי ב 20 בינואר 1993,
בתשובה על שאלת היושב ראש הנוכחי, חבר הכנסת יוסף עזרן, בנושא זה, נאמר בין השאר
על ידי סגן השר ביילין, שאנו מעודדים ותומכים בכל פעולה על בסיס הומניטרי למען
פולארד.

אני רוצה לומר, שממשלת ישראל ועם ישראל חבים ליונתן פולארד גם מידה של
אי נוחות דיפלומטית כזאת או אחרת.

אני הייתי שמח מאוד להסתפק בתשובה ששמעתי, אילו הייתי משוכנע מנתונים נוספים
שאכן קיימת מגמה ויש רצון לעשות משהו. אבל יש לי חשש כבד בעניין זה.

הייתי מצפה מאוד לשמוע ממך, אדוני השר חיים רמון, שהחשש שלי אולי לא מוצדק.
אבל אני אומר, יש לי חשש כבד שהדברים שהשמעת עכשיו משמשים כעין מסווה לדחייה או
להדיפה של כביכול לחצים על ראש הממשלה.

אני רוצה להזכיר לך, שראש הממשלה הקודם קיבל משלחות של חברי כנסת בעניין זה,
דבר שראש הממשלה הנוכחי סירב לעשות. אני לא אומר שמזה תצמח הישועה. אבל אני מאוד
מבקש שלא להשתמש בטיעונים כאילו עושים משהו, לא נגיד כלום ונעשה, אבל בסופו של
דבר לא עושים דבר. טוב יותר שתגידו את האמת, ואז אולי נחפש דרכים אחרות.


היו"ר י' עזרן:
 

חבר הכנסת איתן, אני מזכיר לך שזאת שאלה ולא נאום.

מיכאל איתן (הליכוד):
 

אני מסיים.

הרוב המכריע של אזרחי מדינת ישראל רוצים שראש ממשלת ישראל יפעיל את מלוא
השפעתו בדרך היעילה והטובה ביותר ויביא לשחרורו של פולארד. אם הנושא הזה יעלה
בארצות הברית, יש להניח שקלינטון, נשיא ארצות הברית, לא יהיה מופתע.

אני מצפה לתגובתך.

היו"ר י' עזרן:
 

בהתחשב בפיליבסטר של ‏10 שעות - - -


לימור לבנת (הליכוד):11
 

היו"ר י' עזרן:
 
11 שעות, מגיע ששאלה נוספת תהיה כל כך ארוכה. הכול הלוא יחסי.

בבקשה, אדוני השר, אם אתה מוכן להשיב.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אדוני היושב ראש, אני בהחלט חושב שהמדיניות שמסר לכנסת סגן שר החוץ, חבר
הכנסת ביילין, היא המדיניות שמנחה את הממשלה.

לפי מיטב זיכרוני, שום ראש ממשלה בעבר, גם לא ראש הממשלה שמיר - לא התבטא
בעניין הזה בפומבי, ולא אמר דבר וחצי דבר באופן רשמי, עד כמה שאני זוכר; אל תתפוס
אותי במלה.

אני זוכר שהיו פה הצעות לסדר היום בנושא זה. חברי כנסת העלו את הנושא הזה.
ראש הממשלה ודוברים מוסמכים של ראש הממשלה לא התייחסו לנושא זה מעבר להתבטאות של
סגן השר החוץ, לפני כשבועיים או שלושה שבועות בכנסת. כך שבעניין הזה לא חל שינוי.

אני חושב שחבר הכנסת איתן מבין בעצמו עד כמה הנושא הזה רגיש. לכן, כל עיסוק
בפומבי בנושא הזה על ידי הממשלה - ואני לא מדבר על חברי כנסת - הוא בעייתי,
ואינני חושב שאני יכול להוסיף מעבר לכך.

זכותו של חבר הכנסת איתן, אם הוא רוצה, לבוא ולברר בדרך שקטה, או בעצמו או
באמצעות חברים בוועדת החוץ והביטחון, האם נעשה ומה נעשה. אבל אני לא חושב שיש
לעשות זאת באמצעות דיון פומבי מהסוג הזה - ודאי לא הממשלה - בנושא שכולנו היינו
רוצים לראות בפתרונו.


מיכאל איתן (הליכוד):
-------

סגן השר ביילין אמר שהתקיימו ומתקיימים מגעים רבים עם הממשל.


שר הבריאות ח' רמון:
------

אני חוזר ואומר, שהמדיניות כפי שמסר אותה סגן השר ביילין היא בהחלט
המדיניות של הממשלה. אתה שאלת שאלה ספציפית על פעולה ספציפית, ואליה אינני רוצה
להתייחס מעבר למה שהתייחסתי בתשובה המקורית על השאלה המקורית. תודה.


היו"ר י' עזרן:
-----

תודה, אדוני השר.