גילויים מזעזעים בפרשת פולארד, מאת ד"ר אהרון לרנר

IMRA's Weekly Commenrary
י"ב סיוון התש"ס (15/06/00 )
 
ברצוני לשתף אתכם בידיעה מרעישה שהגיעה לאחרונה לתשומת ליבי בפרשת פולארד.
ידיעה חדשה זאת, לא זו בלבד שהיא מחזקת את הטענות המוצדקות זה מכבר לשחרורו המיידי של יונתן פולארד,כי אם מעלה שאלות רציניות לגבי היחסים בין ארה"ב ישראל, וכמו כן מביאה עדויות נוספות במעורבותה של ישראל בסיכול מעמדו המשפטי של פולארד.
לאחרונה הגיעה לידי העתק דו"ח ועדת אבא אבן מיום 26/05/87 בפרשת פולארד שהוכן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
נדהמתי למצוא את הקטע הבא תחת הכותרת "ההחלטה על שיתוף הפעולה עם ארצות הברית": ישראל הסכימה להחזיר לארה"ב את המסמכים שקיבלה ע"י פולארד אך התנת את שיתוף הפעולה במתן חסינות לשלושה האנשים המעורבים בפרשה ובהסכמה אמריקנית שהמסמכים לא ישמשו להרשעת פולארד"
זה נכון. ארה"ב הסכימה לא להשתמש במסמכים המוחזרים להרשעת פולארד.
עד מה רבה חשיבותם של המסמכים הנ"ל להרשעתו בדין ?
הבה נעיין במה שכתב עורך הדין של ארה"ב ג'ון ר' פישר בעמ' 10 מיום 17/06/87 כחלק מתגובתה
הנקראת באנגלית –(Government's opposition to motion to reduce sentence)
"...שיתוף הפעולה (מצד הנאשם) לא הושג אלא כעבור מספר חודשים לאחר שהנאשם נאסר. למעשה הנאשם הסכים להודות באשמה ולשתף פעולה אך ורק לאחר שחזרו ערוכי הדין והחוקרים האמריקנים מישראל עם ראיות נוספות לאשמתו של הנאשם".
לא זו בלבד שהאמריקאים הפרו את התחייבותם לישראל והשתמשו במסמכים המוחזרים להרשיע את פולארד, אלא שעורך דינה של ממשלת ארה"ב הצהיר בפומבי שפולארד הודה באשמתו אך ורק הודות למסמכים הנ"ל .
ארה"ב הפרה את התחייבותה ופולארד קיבל מאסר עולם (בלתי מוגבל)
ומה חלקה של ישראל בזה ?
באותו פרק של דו"ח אבא אבן שנכתב מייד לאחר הרשעתו של פולארד , גינו שלושה מחברי הועדה הנ"ל את ההחלטה להחזיר את המסמכים וסיכמו שהחלטה זאת "הייתה מוטעית וגרמה נזק חמור ביותר.
מסמכים אלה היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר דין מאסר עולם שהוטל עליו וזאת למרות...ההתחייבות האמריקנית לא להשתמש בהם נגד פולארד"
כשישראל מסרה לארה"ב את המסמכים ב-1985 היא לא הודיעה לפולארד על ההסכם שהיה עם ארה"ב
שלא להשתמש במסמכים נגדו. משום כך לא היה באפשרותו למנוע את השימוש במסמכים במשפט.

בקיץ 1991 ארבע שנים לאחר שנכתב דו"ח אבא אבן, בשעה שיותן פולארד התכונן לערער על עונשו, עדיין לא הודיעו לא הישראלים שהשימוש ע"י האמריקאים במסמכים המוחזרים לא היה תקין.
כלומר לא זו בלבד שישראל הגישה לארה"ב את הרובה לירות בפולארד אלא שתיקתה מנעה ממנו את היכולת להגן על עצמו.
ישראל לא הסתפקה בזה
כאשר יונתן פולארד חתם על עסקת הטיעון , הוא הוגדר בעסקת הטיעון כסוכן רשמי של ממשלת ישראל, מעמד המבהיר את חובותיה של ישראל כלפיו . לאחר ורק לאחר שפולארד חתם על עסקת הטיעון,
נמחקה הגדרה זו . המילים "סוכן רישמי" נמחקו פעמיים ע"י שני נציגים שונים אחד אמריקאי ואחד ישראלי .
ובכן במקום לתת גיבוי לסוכן שלהם בשעה שארה"ב הפרה את התחייבותה , שלא להשתמש במסמכים המוחזרים להרשעתו ולדרוש לקיים את ההסכם, "ex poste" , ישראל החליטה לשתף פעולה עם ארה"ב להמעיט את קשריה עם פולארד וע"י כך להתחמק מחובותיה כלפיו.
העונש החמור ללא כל פרופורציה שהוטל על פולארד, אין לא כל קשר לעסקת הטיעון ולא לעבירה שהוא נאשם בה.מראשית הפרשה הצדיקו התומכים בעונשו החמור בתירוץ שהנזק המתואר בדו"ח החסוי על פולארד הוא איום ונורא. במשך שנים התירוץ "אילו ידעת מה שאנו יודעים מה שכתוב בדו"ח החסוי..."
שימש להצדיק את עמדתם של אלו שמכל סיבה שהיא , לא רצו לשים קץ לאי הצדק הזועם בפרשת פולארד.
אך עכשיו אנו נודעים גם יודעים
הסנטור צ'ארלס שומר מניו יורק לא סמך על מה שאחרים טענו שיש בדו"ח החסוי . הוא השיג את הדו"ח ועיין בו אישית, הוא גילה את האמת המזעזעת ביחס לתירוץ,"אילו ידעת מה שאנו יודעים..." אין בדו"ח מה לדעת. אין בו כלום !
זה נכון , הסנטור שומר לאחר שעיין בדו"ח במו עיניו מצהיר שאין בו דבר המצדיק את העונש החמור ללא כל תקדים שיונתן פולארד מרצה עד היום.
גילוי זה מעלה שאלות רציניות :
א. מדוע הביון האמריקאי שיקר בקשר לנזק שכביכול נגרם ע"י פולארד.
ב.מה זה אומר לנו לגבי היחס האמיתי בין הביון הישראלי והאמריקאי ולגבי היחס בתחומים אחרים.
ג. מה זה אומר לנו אודות הגורמים הבכירים , כמו הנשיא קלינטון שוודאי היה צריך לדעת שהתירוץ "אילו ידעת מה שאנו יודעים" לא היה אלא תירוץ.
ד. עתה כשהאמת נחשפה מה זה אומר לנו לגבי אותן דמויות ציבוריות שהשתמשו בתירוץ "אילו ידעת מה שאנו יודעים" על מנת להצדיק את עמדתם השלילית ואת התנגדותם הבלתי פוסקת לשחרורו של פולארד.
הילרי קלינטון אומרת שהיא מוכנה "ללמוד יותר (אודות פרשת פולארד) ולחשוב יותר מה אני חושבת מה הדבר הנכון לעשות"
ובכן הדבר הנכון כרגע לאחר הריסת התירוץ "אילו ידעת מה שאנו יודעים" הוא לשחרר את פולארד מייד.
זאת אומרת היום ולא מחר.
המאסר הממושך שהוא כבר ריצה הוא הבלתי פרופורציונאלי ביחס למעשה שפולארד באמת עשה.
מר ברק מר קלינטון אתם שומעים.
------------------------------------------------------------------------------
ד"ר אהרון לרנר הוא מנהל – IMRA
(Independent Media Review & Analysis)
הוא סוקר ופרשן של חדשות המזרח התיכון
איתורית – 03:6750750 מנוי 4811
טלפון : 09:7604919

וגם  מהאתר http://www.tip.co.il/news.asp?which=&id=210

גילויים מזעזעים בפרשת פולארד

הרשעתו של פולארד התאפשרה רק בשל מסמכים שהעבירה ישראל לארה"ב * האמריקאים הפרו את

הבטחתם שלא להשתמש בחומר זה במשפט * ישראל לא גילתה לפולארד עובדה זו

18/06/2000 16:35 / כתב tip

ישראל מסרה לארה"ב מסמכים שהועברו לידה על ידי יונתן פולארד, לאחר שארה"ב הודיעה כי המסמכים לא ישמשו להרשעתו של פולארד, אבל האמריקאים לא עמדו בהתחייבותם והשתמשו בראיות אלו נגד פולארד ודנו אותו למאסר עולם בלתי מוגבל, כך מגלה ד"ר אהרון לרנר מנהל imra .

ד"ר לרנר מסתמך על העתק דו"ח ועדת אבא אבן מיום 26/5/87 בפרשת פולארד שהוכן ע"י ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, תחת הכותרת"ההחלטה על שיתוף הפעולה עם ארצות הברית": נכתב כי ישראל הסכימה להחזיר לארה"ב את המסמכים שקיבלה ע"י פולארד, אך "התנתה את שיתוף הפעולה במתן חסינות לשלושת האנשים המעורבים בפרשה, ובהסכמה אמריקנית שהמסמכים המוחזרים לא ישמשו להרשעת פולארד".

אולם האמריקאים ידעו כי מסמכים אלו שקיבלו מישראל, חשובים מאוד למשפטו של פולארד. עורך הדין של ארה"ב, ג'ון ר. פישר כתב בעמ' 10 מיום 17/6/87 כחלק מהתגובתה, הנקראת

"Government's Opposition to Motion to Reduce Sentence"

"...שיתוף הפעולה מצד הנאשם לא הושג בסוגייה, אלא כעבור מספר חדשים לאחר שהנאשם נאסר. למעשה, הנאשם הסכים להודות באשמה ולשתף פעולה, אך ורק לאחר שחזרו עורכי הדין והחוקרים האמריקנים מישראל עם ראיות נוספות על אשמתו של הנאשם".

באותו פרק של דו"ח אבא אבן, שנכתב מיד לאחר הרשעתו של פולארד, גינו שלושה מחברי הוועדה את ההחלטה להחזיר את המסמכים וסיכמו שהחלטה זאת "היתה מוטעית מיסודה וגרמה נזק חמור ביותר. מסמכים אלה היוו את הבסיס שהביא להרשעתו של פולארד ולגזר הדין, מאסר עולם, שהוטל עליו וזאת למרות...ההתחייבות האמריקנית לא להשתמש בהם נגד פולארד".

כשישראל מסרה את המסמכים לארה"ב ב- 1985, היא לא הודיעה לפולארד על ההסכם שהיה עם ארה"ב, שלא להשתמש במסמכים נגדו. משום כך לא היה באפשרותו למנוע את השימוש במסמכים במשפט.

בקיץ 1991, ארבע שנים לאחר שנכתב דו"ח אבא אבן, כאשר שיונתן פולארד התכונן לערער על עונשו, עדיין לא הודיעו לו הישראלים, שהשימוש ע"י האמריקאים במסמכים המוחזרים לא היה תקין. כלומר, ישראל לא מצאה לנכון לעדכן את פולארד כדי שיוכל להגן על עצמו.

כאשר יונתן פולארד חתם על עסקת הטיעון, הוא הוגדר כ"סוכן רשמי" של ממשלת ישראל, מעמד המבהיר את חובותיה של ישראל כלפיו. רק לאחר שפולארד חתם על עסקת הטיעון, נמחקה הגדרה זו. המילים "סוכן רשמי" נמחקו פעמיים ע"י שני נציגים שונים: אחד אמריקאי ואחד ישראלי.

וכך במקום שישראל תיתן גיבוי לסוכן שלה, בשעה שארה"ב הפרה את התחייבותה שלא להשתמש במסמכים המוחזרים להרשעתו, ולדרוש לקיים את ההסכם, ישראל החליטה לשתף פעולה עם ארה"ב, להמעיט את קשריה עם פולארד וע"י כך להתחמק מחובותיה כלפיו.

העונש החמור ללא כל פרופורציה שהוטל על פולארד אין לו כל קשר לעסקת הטיעון ולא לעבירה שהוא נאשם בה. מראשית הפרשה, הצדיקו התומכים בעונשו החמור, בתירוץ שהנזק המתואר בדו"ח החסוי על פולארד הוא איום ונורא. במשך שנים התירוץ,"אילו ידעת מה שאנו יודעים מה שכתוב בדו"ח החסוי..." שימש להצדיק את עמדתם של אלו, שמכל סיבה שהיא, לא רצו לשים קץ לאי הצדק הזועק בפרשה זו.

הסנטור צ'רלס שומר מניו יורק, לא סמך על מה שאחרים טענו שיש בדו"ח החסוי. הוא השיג את הדו"ח ועיין בו אישית. הוא גילה את האמת המזעזעת ביחס לתירוץ, "אילו ידעת מה שאנו יודעים..." - אין בדו"ח מה לדעת. אין בו כלום!

הסנטור שומר, לאחר שעיין בדו"ח במו עיניו, מצהיר שאין בו דבר המצדיק את העונש החמור ללא כל תקדים שיונתן פולארד מרצה עד היום.

אם כך, שואל ד"ר לרנר, סוקר ופרשן של חדשות המזרח התיכון, מדוע הביון האמריקאי שיקר בקשר לנזק שכביכול נגרם ע"י פולארד ומה השלכות של זה ליחס האמיתי שבין הביון הישראלי והאמריקאי ולגבי היחס בתחומים אחרים.

ד"ר אהרון לרנר, קורא לנשיא ארה"ב ביל קלינטון לשחרר מיד את יונתן פולארד ודורש מראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, לפעול בעניין זה.