מעריב
י"א תמוז תש"ס
14/07/00


החשיפות המזעזעות בדו''ח אבא אבן

העיתונאי אהרן לרנר הצליח, לא מזמן, לשים יד על מסמך נדיר: דו"ח ועדת
אבא אבן,שהוכן במאי 1987 עבור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בעניין פרשת פולארד.
המימצאים קשים ביותר לעיניים ישראליות. הנה דוגמה. תחת הכותרת "ההחלטה על שיתוף
הפעולה עם ארה"ב", נאמר שם כי ישראל הסכימה להחזיר לארה"ב את המסמכים שקיבלה
מפולארד, אך היתנתה את שיתוף הפעולה הזה במתן חסינות לשלושת האנשים המעורבים
בפרשה, ובהסכמה אמריקנית שהמסמכים המוחזרים לא ישמשו להרשעת פולארד.

הדו"ח מפרט, כי האמריקנים הפרו את ההתחייבות הזו והשיגו את שיתוף הפעולה של
פולארד רק באמצעות הבגידה הישראלית בו. שלושה מחברי ועדת אבן גינו את ההחלטה
הישראלית להחזיר מסמכים מפלילים של פולארד לארה"ב וכינו אותה "מוטעית מיסודה
שגרמה נזק חמור ביותר".

יותר מזה: ישראל לא טרחה להודיע לפולארד על ההסכם עם האמריקנים וכך הוא לא ידע
שהוא יכול למנוע את השימוש במסמכים. היא לא הודיעה לו על כך גם כשעירער על עונשו
ב-1991. אחר-כך, אחרי שפולארד חתם על עיסקת הטיעון, שינתה ישראל (בגיבוי ארה"ב)
את הגדרתו כ"סוכן ישראלי רשמי". פולארד נאלץ להיאבק עוד קרוב לעשר שנים עד שזכה
שוב במעמד המפוקפק הזה. ישראל היא שקברה את פולארד בתיבת פלדה, וזרקה את המפתח
לים.

ארצות-הברית, לפי הדו"ח הזה, הפגינה רשעות, חוסר אמינות והפרת הסכמים. מה שמעמיד
באור מפוקפק ביותר את כל אותם "יחסים מיוחדים" הנטענים בין ישראל לארה"ב, שעליהם
מתבסס בין היתר אהוד ברק בבואו לחתום עתה על הסכם שלום עם הפלשתינים.

אפשר רק לקוות שברק יקיים את הבטחתו ויחזיר, סוף-סוף, את פולארד לארץ, אם אכן
יחזור עם הסכם קמפ דיוויד. אם לא, ימשיך פולארד להירקב בכלוב שישראל בנתה לו.

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/14072000/ART57629.html