העובדות בפרשת פולארד - בני שיפמן 2003

לא קל לקרוא את מה שעבר על יונתן פולארד ב-20 השנים האחרונות. הרי כל אזרח ישראלי רוצה להאמין כי ממשלת ישראל דואגת לאנשיה ולסוכניה וכי ארצות הברית היא מדינה שוחרת טובתה של ישראל. אולם, כל הקורות את יונתן מוכיחים ההיפך. ממשלת ישראל שיתפה פעולה עמו כל עוד הוא סיפק לה מידע, אך מאז שנתפס הוא הוכשל שוב ושוב על ידי ישראל ובעלת בריתה, ארצות הברית. אם הקורא הסקפטי יטיל ספק במה שנאמר כאן, בידי אסתר ויונתן פולארד הוכחות רבות לדברים. כאן יסופר חלק קטן ממהלך האירועים, אשר כל תחנה בהם חמורה דיה כדי לתמוה על התנהלותה של ממשלת ישראל ולתבוע ממנה את שחרורו של יונתן פולארד, סוכן ישראלי שנתן את חייו למדינה.

העובדות בפרשת יהונתן פולארד

א. יהונתן פולארד היה אזרח שעבד כאנליסט בשרות המודיעין של חיל הים האמריקני. באמצע שנות ה- 80 (בשנים 1983 - 1984), גילה פולארד שגורמים מסויימים במערך הביטחון הלאומי בארה"ב מונעים במכוון מידע החיוני לביטחונה של ישראל.

ב. ישראל הייתה זכאית מבחינה חוקית למידע חיוני זה בהתאם למזכר ההבנות מ- 1983 בין שתי המדינות.

ג. במידע שנמנע מישראל נכללו יכולות הלחימה הגרעינית, הביולוגית והכימית של סוריה, עירק, לוב ואירן – שפותחו במטרה לשמש כנגד ישראל, וכן מידע על פיתוח טילים בליסטיים ע"י מדינות אלה ועל מתקפות טרור המתוכננות כנגד מטרות ישראליות אזרחיות.

ד. לדאבונו, נוכח פולארד לדעת שחיי ישראלים נתונים בסכנה כתוצאה מחרם מודיעיני זה. הוא עשה כל שביכולתו לעצור מדיניות חשאית זו ולחדש את הזרימה החוקית של המידע לישראל. כשמאמציו לא נשאו פרי הוא החל להעביר מידע זה ישירות לישראל.

ה. ליהונתן פולארד לא נערך מעולם משפט. ע"פ דרישתן של ממשלת ארה"ב ושל ממשלת ישראל הוא נכנע לעסקת טיעון, שחסכה משתי הממשלות תהליך משפטי ארוך, מורכב ויקר הנושא בחובו מבוכה רבה לשתיהן.

ו. יהונתן פולארד מילא את התחייבותו בעסקת הטיעון, ושיתף פעולה באופן מלא עם התביעה.

ז. למרות זאת, נגזר על פולארד מאסר עולם עם המלצה שלא לשחררו על תנאי לעולם – הפרה בוטה של עסקת הטיעון עליה סוכם בין פולארד לבין הממשלה.

ח. יונתן פולארד מעולם לא הואשם בגרימת נזק לארה"ב: גילוי צפנים, סוכנים או תוכניות מלחמה ומעולם לא הואשם בבגידה.

ט. יהונתן פולארד הואשם בדבר אחד בלבד: סעיף אחד של העברת מידע מסווג לבעלת ברית בלא כוונה לפגוע בארה"ב.

י. אין תקדים לכך בהיסטוריה של ארה"ב שמישהו קיבל מאסר עולם על העברת מידע מסווג לבעלת ברית - מלבד יהונתן פולארד. גזר הדין המקובל לעבירה שכזו הוא 4-2 שנים. אפילו על סוכנים שביצעו עבירות חמורות בהרבה ופעלו מטעמן של מדינות עויינות לא נגזר עונש אכזרי שכזה.

יא. בנובמבר 1995, העניקה ישראל לפולארד אזרחות ישראלית. ההענקה הרשמית התבצעה בינואר 1996. צעד זה אותת בגלוי לארה"ב שישראל מוכנה לקבל במלואה את האחריות להפעלתו של פולארד. ב- 12 במאי 1996, באותה הצהרה שבה הכירה ממשלת ישראל בגלוי ביהונתן פולארד כסוכן שפעל מטעמה, היא גם נטלה אחריות מלאה עליו וציינה את התחייבותה לפעול למען שחרורו והבאתו לישראל.

יב. יהונתן פולארד פעל ממניעים אידיאולוגיים ולא ממניעים של תאוות בצע. ב- 12 במאי 1998 הכירה ישראל באופן רשמי בכך שיהונתן פולארד היה סוכן ישראלי שעבד מטעמה. עובדה זו הסירה כל ספק בדבר מניעיו האמיתיים של פולארד.

יג. בתחילת 1991 הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לשעבר, המשמש כרבו של יהונתן הציע עצמו למשרד המשפטים של ארה"ב כערב לפולארד. ההצעה נדחתה. הרב אליהו חזר על ההצעה בכל שנה לאחר מכן במכתבים פרטיים ששלח לנשיא קלינטון. אף לא אחת מהן זכתה למענה עד לסתיו 2000, כאשר אסתר פולארד קיבלה מכתב מהבית הלבן, המציין שהנשיא מודע להצעה של הרב הראשי לשעבר וכי הצעה זו תהווה חלק מן השיקולים של הנשיא בבואו להחליט סופית בעניין בעלה.

יד. פסגת וואי הינה דוגמא בולטת לניצול שעשתה ארה"ב במקרה של פולארד. הן לפני והן במהלך המו"מ שנוהל בפסגת וואי בסתיו 1998, הבטיח הנשיא קלינטון לשחרר את יהונתן פולארד. פולארד היה הגורם בהא הידיעה לכך שההסכם של פסגת וואי הובא לכדי גמר. ברגע האחרון, כשעיני כל העולם היו ממוקדות בטקס החתימה של הסכם וואי שעמד להערך בוושינגטון, הפר קלינטון את הבטחתו לשחרר את פולארד ויצר סערה של פרסום שלילי לישראל. בניסיון להצדיק את מעשהו של קלינטון בוואי, הודלפה לתקשורת הידיעה שג'ורג' טנט, מינוי של קלינטון, איים להתפטר מראשות הסי.איי.איי. באם ישוחרר פולארד. עד מהרה נחשף התירוץ הצולע, שכן קלינטון שחרר בסתיו 1999 קבוצה של טרוריסטים פורטוריקניים שלא הביעו חרטה על מעשיהם.

בספטמבר 1999, למרות התנגדות חריפה מצד יועציו וסוכניו בממשל, שיחרר הנשיא קלינטון 14 טרוריסטים פורטוריקניים, חברי ה-FALN, אירגון שאחראי ליותר מ- 100 פיגועים חבלניים בתוך ארה"ב. בעשותו זאת, הוא הוכיח מעל לכל ספק, שהיה זה שקר לטעון שסוכנות ממשלתית כלשהי יכולה לכבול את ידיו או שיכולה להיות לה השפעה כלשהי בכל הקשור להחלטות שהוא מקבל בעניינים הנוגעים לחנינה.

עורכי הדין של יונתן, שפועלים בהתנדבות, הגישו לפני למעלה משנתיים בקשה לבית המשפט האמריקני להטלת עונש חדש על יונתן. מאז פעל יונתן שונה החוק, ונקבע עונש מקסימלי על מעשהו.

כיום ניתן להטיל 10 שנות מאסר בלבד על אותה עבירה, ויונתן ריצה כמעט כפליים מן העונש הזה. בקשה שנייה של עורכי הדין היא לראות את 'התיק הסודי' של יונתן, שפקידי ממשל מורשים לראותו אך עורכי דינו של הנאשם – לא, למרות שהם בעלי סיווג בטחוני גבוה. מבלי לראות את התיק קשה להם לבקש חנינה עבור יונתן, למרות שהם יודעים מה מכיל התיק.

@ כל פניה שלהם נדחית מיד בתירוץ: "לו ידעתם מה יש בתיק..." .

מאז עסקת הטיעון התכחשה ישראל לכך שיונתן היה סוכן שלה, והסכימה להכיר בו שוב רק בשנת 98', לאחר פסיקת בג"ץ. העובדה כי הממשלה הכירה בו כסוכן ישראלי מחייבת אותה לדאוג לו ולמשפחתו מן הבחינה הכלכלית והפיזית, ובכלל זה להיאבק למען שחרורו.

בקיץ ימלאו ליונתן 49 שנים. אף אחד לא יוכל להשיב לו 18 שנים אבודות של סבל מתמשך, אך אנו יכולים לדאוג לכך ששעון הכאב ייעצר במספר 18 – ח"י.

מול אלו המסרבים לסייע, קיימים האנשים הקטנים, האכפתיים, שמנסים לפעול למען יונתן, ובכללם אלי יוסף, ששבת רעב 100 ימים למען יונתן וניסה להיפגש עבורו עם אנשי ממשל אמריקניים. בימים אלו הוא עובר בין בתי-ספר וחוגי בית ומספר את סיפורו של יונתן. יוסף מאוכזב מן הדרג הפוליטי: "זו צריכה להיות דילמה מוסרית, האם להתארח בוושניגטון כשיונתן בכלא, אך זה לא כך. גם מי שפועל למענו בדרגים הללו עושה זאת כמס שפתיים בלבד". יוסף מסביר כי פעילות לטווח ארוך למען יונתן היא קשה, משום שהדרך ארוכה ואנשים מתייאשים. הוא עצמו מאמין כי יונתן ישוחרר, וכי מדובר במטרה חינוכית מן המדרגה הראשונה: העברת המסר שלא מפקירים אחים.

הרב יהושע שטיינברג מנסה גם הוא לקדם את ענייניו של יונתן, והיה בין אלו שנפגשו עם חבר הכנסת מיכאל איתן, שהחל לכהן כראש השדולה למען יונתן פולארד בכנסת. הרב ביקש מח"כ איתן לשדרג את השדולה ולהפכה לתת-ועדה, שתהיה מחויבת לדווח על פעילותה. הרב שטיינברג מספר על יונתן: "לפני שביקרתי אותו בפעם הראשונה עשיתי זאת לשם שמים, אולם מאז שראיתי אותו, הבנתי שאנחנו עושים את זה למעננו, כדי להביא בן אדם גאון ובעל עקרונות אלינו".

יוסף מנדלביץ', אסיר ציון לשעבר הפועל גם הוא למען יונתן, מחזק את דבריו של הרב שטיינברג: "אני ממש מתחלחל כשאני שומע מה התנאים שלו. אני הייתי לפחות במחנה עם אסירים פוליטיים שכולנו רצינו אותו דבר, והייתה אווירה מיוחדת. אבל הוא נמצא בלחץ מתמיד, מבודד ומנותק". מנדלביץ' מקיים משמרות מחאה מול הקונסוליה האמריקנית. "לפני המלחמה עם עיראק פאוול בעצם חשף לעולם את המידע המודיעיני של ה- CIA שיונתן גילה לפני 20 שנה. הוא פעל למען כל האנושות, ומגיע לו פרס נובל ולא כלא".

מעבר לדברים אלו מקיימים ארגון 'ערבוּת' של נשים מן היישוב עלי וח"כ אורי אריאל פעילות למען יונתן. בשבוע שלפני פסח התקיימה שביתת רעב, ובמשך הפסח חולקו, באמצעות מתנדבים, מדבקות ופליירים. הארגונים קוראים לכולם להתקשר פעם ביום למשרד ראש הממשלה כדי לתבוע את שחרורו.